פרק 2
לא ידעתי איפה אני. אולי זה היה כי עצמתי עיניים.
פקחתי אותם והסתכלתי סביב.
"איתי! אממם.. מה אתה עושה פה?"
"אממם.. שיחקתי עם החבר'ה שלי כדורגל וראיתי שאת בוכה... אמרתי להם שאני לא יכול לשחק.! ראיתי שאת בורחת, מי פגע בך, ממי?" אמר, ואיתי הבעת דאגה על פניו.
"אף אחד, אף אחד.. לא... לא פגעו בי" התנשמתי, כי רצתי מהר.
"אבל למה ברחת? למה את בוכה? את בסדר? באמת.. בואי" איתי רכן לנשקי.
התנשקנו. משום מה הרגשתי מוזר. אחרי שגמרנו את הנשיקה, כבר לא הרגשתי כלום. נאדה.
פתאום ראיתי מלא אנשים סביבי.
כאב לי הראש.
בכיתי קודם, אז הפנים שלי עוד היו דביקות.
הרגשתי כאב חד בשתי הרגליים שלי.
ניסיתי לקום.
"למה אני לא מצליחה לקום? מה קרה לי?! אמאאא, אמא, אני בסדר? אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!"















